​

רוחב תעלת עמוד השדרה הינה תכונה גנטית, אולם עם ההתבגרות מתרחשים תהליכים ניווניים בעמוד השדרה הגורמים לעיבוי הרקמות הרכות המקיפות את תעלת השדרה, הגדלת המפרקים הבין חולייתיים המצרים את התעלה ומוצאה משני צידיה ובלטי דיסק המצרים את התעלה ומוצאה מלפנים. הגובה השכיח ביותר הינו L4-5 ואחריו L3-4. התסמין השכיח להיצרות התעלה נקרא "קלאודיקציה ספינלית" המתבטאת בכאבי רגליים המופיעים לאחר הליכה למרחק קצר, מוחמרים בזמן עמידה או הליכה ומוקלים בישיבה וברכינה קדימה (למשל על עגלת קניות או על הליכון). יש להבדיל קלאודיקציה ממקור של עמוד השדרה מקלאודיקציה  הנגרמת כתוצאה מחסימת כלי הדם לרגליים, מצב שבו הכאב יחלוף כאשר החולה מפסיק את הליכתו ונשאר לעמוד.

 

בחולים עם תסמונת קלה מומלץ טיפול שמרני הכולל פיזיוטרפיה לחיזוק שרירי הגב והגפיים, טיפול נוגד כאב ולעיתים זריקות אפידוראליות הניתנות ע"י רופאי כאב. אולם עקב תהליך פרוגרסיבי שגורם להחמרת ההיצרות, במרבית החולים התסמינים יוחרפו. ניתוח להרחבת תעלת השדרה (למינקטומיה) הינה הניתוח המקובל ביותר לטיפול בהיצרות תעלת השדרה המותנית. במהלך הניתוח מתבצע שחרור של העצבים ובעקבות כך כאבי הרגליים חולפים.  בחלק מהמקרים ניתן לשחרר את הלחץ בניתוח בגישה זעיר פולשנית בו מבצעית חתך של כ-1.5ס"מ בלבד ובעזרת מיכשור מיוחד משחררים את העצבים. לעיתים יש צורך לשלב בניתוח זה גם קיבוע של עמוד השדרה כדי למנוע החמרה של חוסר יציבות של עמוד השדרה בעקבות הניתוח.

לאחר ההחלמה מהניתוח מומלץ לבצע פיזיוטרפיה לחיזוק שרירי הגב והגפיים.